מדע אזרחי- תצפית נשרים בתחנת האכלה – חי בר כרמל

אנחנו צריכים את עזרתכם: תצפית נשרים בתחנת האכלה. יושבים בכיף בבית, צופים בסרטונים ביוטיוב - ועוזרים למדע ולטבע!

לחצו כאן לשאלון מעקב אחר הנשרים בתחנת

     לחצו כאן כדי לצפות ולתעד את המתרחש בשטח תחנת ההאכלה בשידור חי

לחצו כאן כדי לצפות במאגר של סרטונים מוקלטים

הנשר הוא עוף דורס, מהגדולים שנמצאים בישראל, ובעל חשיבות אקולוגית גדולה כ"סניטר" של הטבע. תזונתו מתבססת על אכילת פגרים ומסייעת במניעת ההתפשטות של מחלות וזיהומים בסביבה ובשרשרת המזון. בעבר היה הנשר עוף נפוץ ברחבי ישראל ומספר הפרטים אף הגיע למספר אלפים. שילוב של מספר גורמים כמו צייד, הרעלות משניות, הרס בתי גידול כתוצאה מפיתוח הארץ, צמצום מקורות מזון (סילוק פגרים) ופגיעה מקווי מתח, הובילו, בין היתר, לפגיעה משמעותית באוכלוסית הנשרים עד כדי סכנת הכחדה. כיום מקננים בישראל כ-40 זוגות נשרים.

שילוב של מספר גורמים כמו צייד, הרעלות משניות, הרס בתי גידול כתוצאה מפיתוח הארץ, צמצום מקורות מזון (סילוק פגרים) ופגיעה מקווי מתח, הובילו, בין היתר, לפגיעה משמעותית באוכלוסית הנשרים עד כדי סכנת הכחדה. כיום מקננים בישראל כ-40 זוגות נשרים.

פרויקט "פורשים כנף", המשותף לרשות הטבע והגנים, החברה להגנת הטבע וחברת החשמל, שם לעצמו כמטרה להגן על אוכלוסיית הנשרים והעופות הדורסים בישראל, למנוע את הכחדתם ולשמר את סביבת המחיה שלהם.

רשות הטבע והגנים בשיתוף 'קבוצת צ'רטר לחקר אקולוגית חיות-הבר' (מכון שמיר למחקר והחוג לגיאוגרפיה ולימודי סביבה באוניברסיטת חיפה), הציבו מצלמות מעקב בשידור חי, המתעדות מסביב לשעון שני פרויקטים של שימור אוכלוסית הנשרים בסביבת חי-בר כרמל. המצלמות הוצבו לטובת פעילות מחקר, ניטור והסברה כחלק מהמאמצים לבסס ולאושש את אוכלוסיית העופות הדורסים בישראל בהם גם הנשרים, המצויים בסכנת הכחדה. מאחר ואזור הקינון ותחנת ההאכלה נמצאים במקום מרוחק מיישוב אדם, ללא תשתיות חשמל, מערכת המצלמות מופעלת בעזרת פאנל סולארי המספק את האנרגיה הדרושה.

בימים אלו צוות התיעוד והמעקב פותח במיזם "מדע אזרחי" (Citizen Science) שבו משתתפים מתנדבים מהארץ והעולם הלוקחים חלק בפעולות ניטור הנשרים במוקדים המצולמים של חי בר כרמל. בדרך זו האזרחים זוכים להיות שותפים פעילים בתהליכי המחקר, לתרום למדע וללמוד לעומק אודות הנושא הנחקר. המדענים מצידם זוכים לעזרה משמעותית באיסוף כמויות גדולות של נתונים.

לצורך שיתוף המעקב על-ידי מספר גדול ככל האפשר של אנשים, נבנה טופס דיווח ומעקב, הפתוח לקהל הרחב ויוכל להכנס אליו כל אדם שנכנס לקישור (מצ"ב). את ניהול השאלון מובילה קבוצת המחקר של ד"ר מוטי צ'רטר לחקר אקולוגית חיות-הבר (מכון שמיר למחקר והחוג לגיאוגרפיה ולימודי סביבה באוניברסיטת חיפה) בשיתוף פעולה עם רשות הטבע והגנים.


בשאלון יש מספר אלמנטים שחשוב להקפיד ולמלא והראשון והחשוב שבהם הוא תאריך ושעת צילום, המופיעים בפינה השמאלית העליונה של הסרטון. זיהוי הנשרים יכול להתבצע על-ידי הצבע ומספר הזיהוי של תג הכנף, של טבעת הרגל או של שניהם יחד.

-לחצו כאן לשאלון מעקב אחר הנשרים בתחנת

קיימות מספר אפשרויות לביצוע תצפיות: 
1. צפיה בשידור חי
2. הרצת סרגל זמן של השידור החי עד 4 שעות לאחור
3. צפיה בפלייליסט – מאגר של סרטונים מוקלטים

חשוב לומר כי כל תצפית היא בעלת ערך מחקרי – גם תצפית שאין בה בע"ח היא משמעותית!



א) לחצו כאן כדי לצפות במתרחש בשטח תחנת ההאכלה בשידור חי

לאחר-מכן בחרו במצלמה:   Vulture Feeding Station נשר

ב) לחצו כאן כדי לצפות במאגר של סרטונים מוקלטים

בפלייליסט:  Vulture Feeding Station תחנת האכלת נשר.



בשתי המצלמות שהותקנו בחי-בר כרמל ניתן לראות:

1. תיעוד פעילות באתר אספקת המזון הבטוח ("תחנת האכלה")              


האתר נועד להבטיח לנשרים מזון זמין ונקי מתרופות וטרינריות. הוקם בסמוך לאתר ההשבה כדי שלאוכלוסייה המשתקמת בכרמל (אחרי שנכחדה ב-1952) יהיה מקור מזון אשר יקטין את סכנת החשיפה להרעלות ומזהמים מסוכנים. לאורך השנה מונחים פגרים מבוקרים של בעלי-חיים באתר, המושכים אליהם עופות דורסים רבים, ביניהם להקות נשרים מאזור הכרמל אך גם נשרים מהגולן, ממדבר יהודה מהנגב ואפילו כאלו שהזדמנו אלינו ממדינות רחוקות.
למידע אותו מספקים האזרחים בתצפיות על "תחנת ההאכלה" חשיבות רבה ותרומה משמעותית למעקב ולמחקר של אוכלוסית הנשרים. זיהוי פרטים על בסיס תגי כנף או טבעות מעניק מידע משמעותי בהבנת הרכב האוכלוסיות, מעבר פריטים וטווחי תנועה בין ארצות.  

בנוסף לנשרים, תחנת ההאכלה בחי-בר כרמל מושכת אליה בעלי-חיים מעניינים נוספים כמו: רחמים, עורבים שחורים ואפורים, עורבנים ונמיות. לנוכחות של הרחמים והעורבים השחורים בתחנת ההאכלה יש חשיבות רבה מאחר ושניהם מוגדרים מינים בסיכון. במהלך המאה הקודמת האוכלוסיה המקננת של הרחמים והעורבים השחורים בישראל הצטמצמה משמעותית ומהכרמל היא אף נעלמה כליל. בשנים האחרונות יש סימני התאוששות של מינים אלו ובשנת 2019 נצפה,לאחר שנים רבות, קינון ראשון בכרמל של זוג רחמים ילידי גרעין הרבייה של פרוייקט "פורשים כנף".


2. תיעוד קינון זוג נשרים בעלי נכות עם גוזל מגרעין רבייה מיוחד

זוג נשרים בעלי נכות, ילידי שנת 2000 משמורת גמלא, שהובאו לחי-בר כרמל ומקננים בגרעין רביה. זוג נשרים מיוחד זה, הסובלים מרככת – מחלת עצמות הגורמת לרכות בעצמות ועיוותים, הצליחו לדגור בהצלחה על ביצת נשר שהובאה מגן החיות התנ"כי בירושלים, לגדל גוזל בריא ולהביא אותו לגיל פריחה. מיד עם פריחת הגוזל, החלו זוג הנשרים החרוץ בתהליכי הרבייה והכנת הקן לעונת הקינון הקרובה.


  תודה מקרב לב ונתראה בצפית הבאה 

chartergroup@labs.hevra.haifa.ac.il :לשאלות